מנצח, המסלול המלא

נתי כהן

הגעתי בחצות למשפחה, ישנתי טוב ואכלתי ארוחת בוקר (ולא רק סנדוויץ׳ של תחנת דלק 😉), אבל מעל הכל ריחפה מעליי תחושת אושר.

האושר הזה התחיל לפני כשנתיים, כשהכרתי את הקהילה. עקבתי אחרי אתגרי HLC ו־Discover, ובשנה שעברה, כש־Discover הסתיים, אמרתי לעצמי שזה המקום שבו אני רוצה להיות. כך הגעתי ל־4 באפריל 2024, עומד על קו הזינוק. יצאתי למסע הזה, שבשבילי הוא יותר מסע מאשר תחרות. לאורך הדרך השתמשתי בכל ה"כלים" שצברתי במשך השנים, ובעזרתם הגעתי לקו הסיום. המסלול, גם אם יש בו מה לשפר, היה מצוין: עבר באזורים שונים בארץ, גילה לי מקומות קטנים וחדשים בתוכם ונופים מרהיבים.

לסיפור המלא

סיים

יונתן שטיינדל

אני משתף את החוויה שלי מ־Discover Israel, מרוץ בייקפקינג מאתגר שיצא לדרך ביום חמישי, 4.4, בשבע בבוקר. יחד עם כ־40 משתתפים יצאנו להרפתקה שהבטיחה לבחון את הסבולת שלנו ולחבר אותנו לטבע.

יום 1: רכבנו 160 ק״מ, והתחלנו את המסע בשטח המדברי הקשה, מיטבתה לחאן נאות סמדר ומשם חזרה לקיבוץ יטבתה. היום התאפיין בחום כבד ובנופים עוצרי נשימה, והעצירות היחידות היו בתחנות דלק להצטיידות.

לסיפור המלא

משתתף

זאבי פרל

הניסיון הראשון שלי היה לפני שנתיים.

נרשמתי לחצי HLC ושאפתי לסיים בשלושה ימים. מצאתי את עצמי חוצה את קו הסיום שני במרוץ. החוויה הזו גרמה לי לשנות הרבה הרגלים בחיים. מודעות לתזונה ושגרת ספורט החזירו אותי למשקל של הצבא ולכושר רכיבה שהשאיר את כל החברים מאחור. רציתי לעשות את ה־HLC המלא בעיקר כדי להתמודד עם המדבר, אתגר משמעותי ומאיים פיזית. התאמנתי ברצינות והרגשתי מוכן. שבוע לפני היציאה חטפתי קורונה. בהחלט התבאסתי. ואז גיליתי שיש תחרות נוספת: Discover, מרוץ שמנסה להיות פחות עקשן ויותר ידידותי למשתתפים. אז במרץ שעבר יצאתי לדרך, וביום הראשון, בביטחון מופרז, שרפתי את עליית השחר ואת גידי האכילס.

לסיפור המלא

סיים

אורי סופר

״זה היה אירוע קשה. חום מטורף, נופים מדהימים, אווירה טובה ואנשים חמים ומעודדים. העדפתי לבלות את השעות החמות במנוחה ולדחוף קילומטרים ״מתים״ בלילה. אז כשהגענו ליטבתה ביום הראשון, התמקמתי על ספסל מאחת עד שלוש.

בשלוש, בשיא החום, יצאתי כשאני יודע שאגיע לפסגה קצת אחרי שיא החום, כך שהגרוע יהיה מאחוריי. הגעתי ליהל בסביבות תשע והלכתי לישון. בחצות יצאתי שוב כדי לסיים את הדרך המנהלתית לפארן כל עוד חשוך. אז הבהלתי את כיתת הכוננות של גבול 😂 הם עצרו אותי בפארן... בסביבות שבע פגשתי את אלעד, קרן, שחר ועוד כמה כוכבים בצוקים, אבל לקחתי את הזמן לנוח ולהיטען. הגעתי לנקרות בסביבות הצהריים ונלחמתי בחום ובעייפות. כשיצאתי משם, תפסתי עץ גדול ונרדמתי לשעה. משם המשכתי לחאן בארות, מילאתי קרח וסוללות, נפגשתי קצרות עם רוכבים אחרים, ואז המשכתי לתצפית.

לסיפור המלא

סיים

אייל הלפרין

קצת על האירוע מנקודת המבט שלי... 😇 בשבילי, אירוע בייקפקינג תחרותי מכיל סתירה כבר בהגדרה שלו. בייקפקינג הוא התחום שמעלה את תחביב הרכיבה לממלכת ההרפתקה והחיבור האולטימטיבי לשטח ולטבע. הוא הדבר הכי רחוק מתחרות ותחרותיות.

אבל הם הגדירו את התחרות כ״אתגר קשה ומתגמל״, הגדרה שמעלה לי זיעה קרה ומטלטלת לי את הצ׳אקרות. אז אמרתי ״יאללה״, ומצאתי את עצמי בחמישי בבוקר לצד חבורת רוכבים רזים בטייץ צמוד, תיקים תפוחים על האופניים, מבט ממולח במכשיר הניווט וסכין בין השיניים.

לסיפור המלא

סיימה

נעמה דורון

איך אפשר לסכם את חוויית ה־Discover?

גיליתי כל כך הרבה דברים! על עצמי, על הדברים המופלאים שהגוף יכול לעשות כשהראש במקום הנכון, ועל החשיבות של הקשבה לגוף, לבטן ולתחושות... ברוגע ובשלווה.

לסיפור המלא

סיים

אבי קגן

סיימתי עם חיוך גדול על הפנים וטעם של עוד, וזה כבר אומר הכל...

הצטרפתי לרכיבה כדי ליהנות, ובאמת נהניתי. אני לא יכול להגיד שלא היה קשה, אבל זה הקושי שאנשים כמונו אוהבים. יש לי הרבה רגעים חקוקים בראש של חיבור לטבע.

לסיפור המלא